top of page

כלים לנגרות:
ממה מתחילים

התחלתם להכנס לעולם הנגרות המסורתית, ואתם רוצים לסדר איזה פינת עבודה חמודה בחצר או במחסן או בנגריית החלומות שאתם מקימים. רק….. מאיפה מתחילים? איך לומדים ואיזה כלים קונים? יש כל כך הרבה גישות ומידע שם בחוץ, שאפשר ללכת לאיבוד. אני אנסה לצייר כאן את התמונה כמו שאני רואה אותה.

כמובן, כל הנהרות מובילים אל הים, וזה רק הנהר שאני רואה, אבל הוא עובד וטוב לי איתו. בואו נתחיל.

AF1QipMquvf5IuDkBSg8TD9c9TMRw8m32PXio6we4Z1H=w540-pa.jpg

דבר ראשון, הייתי אומר - תתחילו רק עם מה שאתם חייבים, ותרכשו בהתאם לצורך, ובהתאם לסוג הרהיטים שאתם רוצים לבנות. נכון, כיף לעוף על תחושת ההתחדשות, בטח כשמדובר בכלי עבודה, אבל לא פעם ראיתי אנשים שמים הרבה כסף על כלים שלא ממש ישמשו אותם, וחבל (זה לא אומר שלא תוכלו למכור את מה שכבר קניתם. בשוק הזה, דברים די שומרים על הערך שלהם).

 

חוץ מהעניין הכספי, יש גם קטע רגשי מיוחד בעיני שאתה בונה את הארסנל שלך לאט ובטוח, כמו קצב העבודה. ככה אתה גם מוצא את עצמך מחובר יותר לכלים ולמלאכה, ושומר רק מה שאתה באמת משתמש בו. יש בזה משהו נקי. תוסיפו לזה את העובדה שחלק מהכלים אפשר להכין בעצמנו (מקצועות ידניים, מפסלות, סכיני גילוף וכו' - עוד על זה בהמשך), ומצטיירת פה תמונה אחרת: דברים אישיים, אינטימיים, לא צרכניים. בדומה לרהיטים שאנחנו בונים.

 

אם תסתכלו על פינת העבודה שלי, אין לי יותר מידי כלים. יש לי את מה שאני צריך, פה ושם איזה משהו מיוחד לצורך ספציפי. אני לא אספן (שום דבר נגד אספנים, רק קצת צורם לראות כלי עבודה מעלים אבק...).

 

אז תתחילו ללמוד, תתחילו לעשות. לבד בבית אם אתם אוטודידקטיים (יש הרבה מקורות אונליין) או עם מורה וליווי, כמו בסדנה הפתוחה אצלי (אני מחזיק גם את כל הכלים שצריך בשביל מי שבא לעבוד), ועם הזמן והנסיון אתם תבינו מה צריך. לפעמים ההתלהבות בהתחלה תוביל אתכם לקנות דברים שאתם לא באמת צריכים - ואולי זה בסדר, אבל יש משהו יותר מדוייק ונכון בלצבור את כלי הנגרות האהובים שלכם עם הזמן. אני מאמין שככה היחס לכלים הוא אישי יותר, חברים שרכשתם בדרך, וככה גם הנגרות שלכם תצא טובה יותר, מתוך הבנה של איך הדברים עובדים ומה אתם צריכים בדיוק.

 

ובכל זאת... כן יש רשימה של כלים שאני יכול להמליץ עליהם, כי אני די בטוח שאם תכנסו ברצינות לעולם הנגרות המסורתית אתם תצטרכו אותם.

 

הערה חשובה: העובדה שבעבודה שלי אני משתמש גם במכונות פוטרת אותי מהצורך בכל מיני כלים מיוחדים. מבחינתי המכונות שלי הן כלים מדהימים לא פחות מכלי היד ואני מחובר אליהן באותה מידה, ולא הייתי מוותר עליהן. הנגזרת של זה היא שבתמורה לידע שלי במכונות, יש כלי יד שכמעט ולא נגעתי בהם ,ואני לא בר סמכא להגיד אם הם טובים או לא, או איך להשתמש בהם. אני מבין את מי שבוחר לא לעבוד עם מכונות נגרות, אבל אני חושב שלרוב הגישה השלילית לגביהן נובעת מניסיון לא טוב, חוסר הבנה של המכניקה, וטכניקות עבודה לא נכונות\בטוחות. זאת כמובן לצד העובדה המובנת שלהרבה אנשים אין את המרחב המתאים למכונות בסדנה הביתית שלהם.

 

אז הנה רשימות המומלצים שלי, בכלים ידניים ובמכונות.

 

 

 

כלים ידניים מומלצים:

שולחן נגרים: אני נפגש הרבה עם הרצון לבנות שולחן נגרים כפרוייקט ראשון, וברור שזה מדהים, גם כחוויה וגם האפשרויות שפתוחות בפניכים, כל השולחנות שהיו בהסטוריה בערך ניתנים לשחזור ובניה עם הוראות מפורטות ויצרנים שמכינים את המלחציים המתאימים. ובכל זאת, לדעתי, תקנו את השולחן, תתחילו לבנות רהיטים. גם כי הוא קצת מורכב ומסורבל כפרוייקט ראשון (תלוי איזה סוג שולחן כמובן, אבל בכל זאת), וגם העובדה שפרזול טוב הוא יקר, פלוס המשלוח, שלא לדבר על זמן העבודה, וכבר הרבה יותר כלכלי לקנות שולחן סבבה. יש היום בארץ כמה יבואנים שמביאים שולחנות סבירים עד טובים, בטווח מחירים של 1500-6000₪. מה שחשוב בשולחן נגרים זה קודם כל מסה ויציבות, ואפשרויות אחיזה של מה שעובדים עליו. אני מעדיף שולחנות בסגנון גרמני מאשר סגנון שוודי. ההבדלים הם בסוגי המלחציים- אני אוהב מה שנקרא "tail vise" - אפשרויות האחיזה מאד ורסטיליות, גם להקצעת לוחות וגם לעבודה מדוייקת על חלקים קטנים יותר ליצירת מחברים\גילוף.

 

את השולחנות בסדנה אצלי (של חברת Hofmann & Hammer מגרמניה) הבאתי מאיש נחמד בשם אלי אשלים שמארגן את היבוא שלהם מגרמניה, אין לו אתר. צרו איתי קשר אם אתם רוצים שאחבר ביניכם (סדר גודל של 4000-5000 לשולחן, עם זמן המתנה גבוה של כמה חודשים).

 

עוד אופציה טובה בשוק המקומי היא שולחן של חברת RAMIA הצ'כית (דגם PRO A-2) - שולחן יציב, לא גדול מידי, עם סגנון המלחציים שאני אוהב. אפשר למצוא אותו כאן (עלות לאחר הנחה באתר- באזור ה-4300).

שולחנות נגרים יד שניה בארץ הם לרוב במצב עבודה רע מאד אחרי התעללות ארוכת שנים, וכמעט תמיד לא מצדיקים את המחיר. אלא אם כן השולחן הגיע מנגר שאתם סומכים עליו והוא במצב טוב, לא הייתי נכנס להרפתקה של לנסות ליישר שולחן כזה - הרבה פעמים נתקלים במסמרים או שאר חלקים מוזרים שהורסים לך את הלהב. מנסיון :(

שולחן נגרות מסורתית

שולחן נגרים מסורתי בסגנון גרמני (עם Tail Viceׂׂׂ)

אבני השחזה: אני משתמש באבני מים (להבדיל מאבני שמן או אבני יהלום), בגרעינים 1000 + 8000 (עדיף אבנים נפרדות), של חברת Norton וגם של Ohishi. גם גרעין 6000 במקום 8000 עושה את העבודה טוב. בבית הספר כאן התלמידים משתמשים באבן 1000\6000 דו צדדית של חברת King והיא סבבה לגמרי.

צפו כאן בסרטון שלי שמדגים את ההשחזה עם האבנים האלה.

עמדת השחזה לנגרות מסורתית

עמדת ההשחזה שעשיתי לי, עם אבני מים של חברת NORTON

אבן יהלום להשטחת אבני ההשחזה: (ממליץ על חברת ATOMA, גרעין 400). בלי אבן שטוחה אין להב שטוח, אז זה כלי חובה. יש כל מיני אבנים\אביזרים לצורך הזה, מנסיוני אבן היהלום הזאת היא מדהימה ושורדת המון המון זמן אם משתמשים בה רק לצורך הזה. בעמוד הפייסבוק שלי יש וידאו בו אני מדגים את הפרוצדורה הזאת.

גלגל השחזה (משחזת שולחנית): מבסס את זווית הלהבים ומפנה את רוב החומר ככה שהרבה יותר קל להגיע לתוצאות אחר כך עם אבני המים. חלק בלתי נפרד מהעבודה. עם כמה התאמות, אפשר לעבוד איתו בנוחות בכל זווית שרוצים. מוכרים כאלה בארץ, ועשיתי גם וידאו על כמה שיפצורים שאני עושה לגלגת כדי שתשרת אותי בצורה שנוחה לי, הנה כאן. אבן יהלום קטנה לאיפוס הגלגל היא גם חובה, לא סיפור יקר בסך הכל ונמכרת באותן חנויות.

 

אני נהנה מהעבודה עם המשחזת הידנית, אם כי היא מאתגרת יותר בקורדינציה. זה עניין של התנסות ועקומת הלמידה היא לא גבוהה מידי, ומשתלמת מאד לטווח הארוך. חשוב לפתח את השריר הזה של תשומת הלב לתנועות הקטנות, להשלכות של המעשים שלנו. זה משרת אותנו בבניית הרהיטים.

עם כל זה, לאחרונה הבאתי גם משחזת חשמלית לצורך תיקונים של להבי מפסלות או מקצועות שנוצר הצורך להוריד מהם הרבה חומר (מצב נפוץ יותר בסדנה משותפת כמו שלי). מותקנת עליה אבן יהלום (CBN) ולא אבן רגילה, כדי לא "לשרוף" את חיסום הפלדה.

מפסלות: הייתי הולך על סט בסיסי של חמישה גדלים. יש חברות ביניים כמו Dictum או Luban שמביאים לארץ והן סבבה לגמרי. (של Dictum אני מעדיף את הקטנות יותר. אני עובד עם מפסלות של Lie Nielsen, שהן יקרות משמעותית וטובות מאד (המפסלות של Luban דומות להן בצורה). חלק מהמפסלות שלי הכנתי על ידי הסבה של שופינים ישנים והכנת ידית - שוב, נגרות אישית. זה לא תמיד יוצא טוב אבל זה חלק מהסיכון. כשזה עובד - המפסלות האלה לא נופלות ברמת הביצוע ממפסלות מיוחדות ויקרות. הן גם בנויות בדיוק לפי הטעם והצורך שלי.

מפסלות לנגרות מסורתית

כמה מפסלות נבחרות: הראשונה מימין היתה פעם שופין שסבא שלי הביא איתו מדרום אפריקה. השניה מימין של "לי-נילסן", יש לה עוד כמה אחיות. השאר גם מתוצרת עצמית לפעולות מיוחדות.

מקצוע בלוק פליין מס׳ 102(Block Plane): כמה קטן, ככה ורסיטלי. מיישור משטחים קטנים, ליישור קצוות וגדעים, ועד טיפול נוח בפינות ליצירת ריכוכים ופאזות, זה המקצוע שאני משתמש בו הכי הרבה. גם אני וגם התלמידים משתמשים במקצועות של Lie Nielsen, כי זה מקום אחד שלא יכולתי לעשות בו שום פשרות מבחינת האיכות. יש גם רפליקה די טובה וזולה משמעותית של חברת Luban.

הערה קטנה וחשובה: אף להב לא מגיע מוכן לשימוש, גם אם הוא מיצרן טוב מאד. חייבים להשחיז אותו, ולהשחיז אותו טוב. כל להב מורכב משני מישורים שפוגשים אחד את השני, ואת שניהם אנחנו רוצים ללטש. זה בעצם השלב הראשון והחשוב מאד בהשחזה, ועשיתי עליו סרטון הדרכה. לגבי ההשחזה השותפת של זווית הלהב - צפו בסרטון שלי כאן.

מקצוע לנגרות מסורתית

מקצוע הלי נילסן שלי מבסוט על עצמו

מקצוע בלוק פליין # ½60: מוצק וכבד יותר, יש בו את האפשרות לסגור את פתח הסוליה קרוב מאד ללהב בזמן ההקצעה, ככה שהסיבים נתמכים ולא נקרעים, גם אם עובדים נגד כיוון הסיבים (תכונה שאי אפשר להמעיט בערכה). בנוסף, צידי המקצוע הם ב 90 מעלות אליו, דבר שמאפשר לעבוד איתו עם שוטינג בורד (Shooting Board), לעומת ה-102 בעל הצורה היותר ארגונומית ונוחה יותר לפעולות ביד אחת. לי יש Lie Nielsen, הגרסה של Dictum היא גם מאד מוצלחת לדעתי ויש כמה כאלה לשימוש התלמידים, במקרים בהם ה-102 לא מצליח .להתמודד עם הסיבים.

שליטה על מיפתח הלהב

מקצוע גדול יותר: מקצוע זווית גבוהה (ג'ק, או סמוט'ינג, "מספר 4" וכו'). למשטחים גדולים יותר, אתה מן הסתם רוצה מקצוע גדול יותר, גם ברוחב וגם באורך. ככלל, ככל שהמקצוע רחב יותר הוא משמש להחלקה (Smoothing), וככל שהוא צר וארוך יותר הוא משמש ליישור (Jointing). סטלני מספר 4 או 4.5 הם גודל קלאסי שמשמש לגם וגם, ומכאן השם Jack. גם כאן, אפשר ללכת על רמת הביניים הטובה, או על קלאסיקת איכות של לי נילסן, או על חלליות ההיי-טק של Veritas, חברה קנדית שבשנים האחרונות מעלה את רף הפרימיום בעולם כלי היד. אני, למען האמת, מעדיף בהרבה את מקצועות העץ סטייל Krenov שבניתי לעצמי - בעיקר בגלל נוחות העבודה (תחושה של עץ בידיים וצורה שמגולפת בול ליד שלי ולשימוש הספציפי), בשילוב של להבים תוצרת Hock המיובאים לארץ. תלמידים שבאים אלי לטווח הארוך לרוב בונים להם גם מקצועת עץ בגודל טוב לשימוש כללי. יש לי כעשרה מקצועות כאלה בגדלים שונים ולשימושים שונים, וכל אחד מהם הוא עם אופי, עם סיפור על התקופה בה יצרתי אותו. זו חוויה אינטימית ומחוברת יותר לכלים שלך ואני מעודד את זה בלב מלא.

 

בנוסף למקצועות העץ אני מחזיק מקצוע זווית נמוכה מספר 62 של לי-נילסן. בובה של מקצוע שמאפשר גם סגירה של מיפתח הלהב למניעת קריעה של הסיבים. לגבי גדלים נוספים או מיוחדים, הייתי מחכה ורואה מה באמת הצרכים שלי, מה גודל הרהיטים שאעבוד עליהם, באיזה מכונות אשתמש, אם בכלל, וכו'.

d9d4da_044f91111310495bb01b1d7ba54ea81e~mv2.jpg

חלק ממקצועות העץ שהכנתי. מידי פעם מצטרפת אחת חדשה למשפחה.

פטיש לכיוון מקצועות: יש כל מיני, מערביים ויפניים. נפוץ מאד גם להכין פטיש כזה בעצמך. יצא לי להכין לא מעט כאלה. בסך הכל זה פטיש קטן. יש כאלה שצד אחד שלהם הוא מברג לפתיחת שובר השבבים של מקצועות זווית גבוהה. אני משתמש בפטיש מעולה של חברת Glenn Drake האמריקאית, יש אופציה זולה ונוחה של Stanley.

 

פטיש מפסלות (כבד יותר): אני מאד אוהב את הפטישים היפניים - הם יצוקים וכבדים, והרבה פחות מסורבלים מהנבוטים הענקיים הידועים כ Mallet.

פטישים לנגרות מסורתית

מימין: פטיש כיוונון מקצועות של גלן דרייק, פטיש כיוונון מתוצרת עצמית, ופטיש מספלות יפני 375 גרם

זוויתנים: כי אני חייב לדעת אם הדברים ישרים ובתשעים מעלות. אם כבר, אז זוויתן מתכוונן שפותח עוד המון אפשרויות של סימון ומדידה, והסרגל הנשלף שלו גם מאד שימושי בכל מיני סיטואציות. אני ממליץ על הגודל הבינוני (15 ס"מ) של חברת Starrett האיכותית מאד, התועלת לעומת העלות היא באמת אדירה (קיימות גם אפשרויות זולות יותר, והן בסדר, אבל איכות הייצור ברמה אחרת לגמרי). ואם אפשר, אז גם את הורסיה של 30 ס"מ - הסרגל הארוך מאד עוזר לבדיקת משטחים, קצוות, סוליות של מקצועות ושאר ירקות. אם אתם רוצים לעוף על עצמכם, הזוויתן הקטן של Starrett (ידוע גם בכינוי "Little Buddy") הוא באמת חבר מדהים (בשוטף ובמיוחד לבדיקת מחברי זנב יונה) אם כי היקר מבין כולם, משמעותית.

זוויתנים לנגרות מסורתית

נבחרת הזוויתנים המתכווננים שלי (כמעט כולם של סטארט). תראו את הקטן החמוד הזה. למעלה יש גם סרגל ישר ויצוק של וריטאס לבדיקת ישרות של משטחים ארוכים.

מסור יפני דוזוקי קטן (עם ראש להב קשיח): ליצירת מחברים, קיצור חלקים ושימוש כללי. אני משתמש מושבע של מסורים יפניים לעומת מערביים. נוח לי מאד שהם קלים ודקים, היד שלך קרובה אל החומר והחיתוכים נקיים. אפשר להוסיף גם מסור יפני גדול יותר ללא ראש קשיח לפיצול קורות גדולות לאורכים קצרים יותר. אני משתמש אישית במסור "extra-fine douzouki" שרכשתי מ LEE VALLEY בקנדה (עושים גם משלוח לארץ). מסור מעולה, לא יקר, עם החתך הכי דק ונקי שאני מכיר (טוב במיוחד להכנת מחבר זנב-יונה). יש מסור אותו קניתי בארץ שאני גם אוהב, קצת קצר ורחב יותר, עם ביצועים דומים (מאתר דאבטולס).

מסור יפני לנגרות מסורתית

מסור "extra-fine douzouki" מ LEE VALLEY

סרד סימון: מעולה לסימון מיקום מדוייק לחיתוך מחברים, במיוחד מורטיס וטנון - נותן חריץ פיסי אליו אפשר להכניס את המפסלת למעבר האחרון. אני משתמש בו גם לחריצת המיקום של מגרעות לפני העברה על רוטר כדי למנוע שבירה של הסיבים מעבר לגבולות הגיזרה. Veritas מייצרים סרד מעולה ויחסית זול לדעתי (אם כי הלהב דורש השחזה טובה לפני השימוש). אני משתמש ב Tite-mark של חברת Glen Drake האמריקאית. כלי מעולה.

סרד סימון לנגרות

סרדי סימון

שופינים: אני אוהב מאד שופיני "הביליס" שטוחים. אחד קטן ואחד גדול יותר מספיקים לרוב הצרכים שלי. בנוסף אני מחזיק שופין גימורים עדין מאד לטיפול סופי בפינות של עצים קשים. לא מזיק שיש גם איזה שופין גס ושופין אחד או שניים עגולים בסביבה. בגדול זה לא כלי חשוב מאד בסגנון העבודה, אם כי יש סיטואציות שהוא מאד עוזר.

 

עיפרון מכני עופרת 2 מ"מ, ומחדד מתאים. (אני ממליץ על המחדד הזה). למה זה נכנס לרשימת הכלים? כי התחלה של עבודה טובה היא סימונים מדוייקים. הקצה הדק והמתכוונן מאפשר לסמן מיקומים מדויקים למחברים. אני משתמש בו כל הזמן, וביצירת מחברי זנב-יונה הוא בלתי ניתן להחלפה מבחינתי כי אפשר להבליט החוצה את העופרת די רחוק כדי להגיע למקומות שקשים לסימון בזמן העתקת מיקום המחברים. אפשר למצוא אותו ברוב החנויות לכלי כתיבה. חוץ מזה אני אוהב לעבוד גם עם עפרון מכני עם עופרת 9 מ"מ לסימונים שצריכים להיות פחות מדוייקים אבל נראים לעין (כמו קו שאחתוך אחר כך לידו על מסור הסרט), ועפרון רגיל בעל עופרת רכה (5B או 6B) בשביל לקשקש על כל שטח הפנים לפני הקצעה, ככה אני יכול לעקוב איפה "נגעתי" ואיפה לא, בין אם זו הקצעה ידנית או אם מכונה.

מסקינגטייפ כחול: ("Blue tape"\"Painters tape") של חברת 3M - מעולה לסימון, חציצה מגימור, הדבקה (הגמישות שלו משמשת כעין כליבה) ובכלל פשוט כיף להשתמש בו. ויש לו ריח נעים (לינק לאמזון). בזמן הלימודים שלי בקנדה לא יכולנו לחיות בלי הסרט הזה, והדבק הדו צדדי להלן.

דבק דו צדדי לבן: של חברת ipg, USA. חזק, אמין, מתקלף בלי להשאיר סימנים. מעולה לקיבוע זמני של חלקים. כרגע הוא משום מה לא זמין באמזון, אבל אפשר למצוא אותו באיביי.

מכונות נגרות מומלצות:

מכונות הן חברות שלך! הנה המכונות שמבחינתי הן הבסיס לעבודה:

 

מסור סרט: אם הייתי צריך לבחור מכונה אחת, היא היתה מסור הסרט. בגלל חיתוכי האורך, ואפשרויות הפריסה והפיצול שידנית הן בהחלט אפשריות, אבל טרחניות מאד. אני מעדיף לנצל את הזמן שלי לפרטים. (אני אפילו חותך לעצמי פורנירים בעובי 2.5 מ"מ אם אני רוצה ממש לנצל קורה יפה). יש לי שני מסורים, גדול וקטן, שניהם קניתי יד שניה ושידרגתי עם סטים חדשים של מיסבים (Bearings) שתומכים בלהב (משפר את איכות החיתוך פלאים. אם אתם מתעניינים בתהליך, דברו איתי). אפשר למצוא פנינות ישנות - כל מה שמשנות התשעים המוקדמות ומטה הוא בדרך כלל טוב או טוב מאד. באותה נשימה, הייתי נזהר ממכונות שלא יודעים בכלל מה מצבן, אתם לא רוצים חתול בשק. לגבי מסורים חדשים, אל תתפתו למסורים זולים. עדיף לחפש יד שניה, או להשקיע במסור ממותג טוב. אם אין לכם מסור סרט, תקפצו מידי פעם למישהו שיש לו, ותמשיכו לעבוד בבית. או שחממו את השרירים ותלמדו לפרוס ידנית :) מותגים שאני יכול להמליץ עליהם בארץ: Woodfast, Hammer\Felder, Harvey. הזהרו ממותגים זולים. אפשר לצפות כאן בסרטון בו אני מדגים איך אני פורס חתיכת עץ עבה לכמה פרוסות דקות.

מסור סרט לנגרות מסורתית

מסורי הסרט שלי. שדרוג מערכת המיסבים שתומכים בלהב היה אחד הדברים הכי טובים שקרו להם בחיים.

מסור סרט קטן

מקצוע עליון (מיישרת): שני בתור, ולא סתם - היכולת ליצור שטח פנים ראשוני שטוח לחלוטין, ופאה אחת ישרה ומקבילה אליו - בעניין של שניות - היא מדהימה בעיני ומאפשרת לנו להתקדם יחסית מהר לשלב יצירת המחברים. אני עובד הרבה עם הקומבינציה הזאת של מסור סרט+מיישרת, במיוחד כשאני פורס קורה עבה לכמה פרוסות דקות יותר. יש פוסט בבלוג שלי עם וידאו מפורט על אופן הפעולה של המקצוע העליון ואיך אני משתמש בו, כאן. אני עובד עם שני מכונות יצוקות, כבדות, משנות השבעים, שעושות את העבודה לגמרי. מידיד פעם אפשר למצוא כאלה למכירה בארץ. בנוסף, יש לי מקצוע חדיש יותר, רחב (40 ס"מ), בעל להבים ספירליים של חברת Hammer.

IMG_2686.jpg

בחזית: קומביניר של חברת לורם הצרפתית (כולל מקדחה אופקית). באמצע: מסור שלוחן בסגנון אמריקאי (בלי עגלה) של חברת הארווי. ברקע: מקצוע עליון+תחתון (ומקדחת צד) של רובלנד (כמו הלורם, גם היא משנות ה-70).

מקצוע תחתון (מקצוע עובי): האח של המיישרת, יוצר שטחי פנים ישרים ומקבילים לאלה שעשינו על המיישרת. מאד נפוץ לעבוד עם מכונות משולבות (קומביניר) - מקצוע עליון+תחתון. כנסו כאן לסרטון ההמשך שמדבר על המכונה הזאת).

מסור שולחן: אם תסתכלו אצל רוב יוצרי התוכן היום (יוטיוב למשל), מסור השולחן תופס מקום הרבה יותר גדול מאשר מסור הסרט. בסופו של דבר אני חושב שזה תלוי בסוג העבודה: האם אני עובד עם לבידים וחומרים למיניהם שהם לא עץ גולמי, ואז ברור שמסור שולחן הוא העיקרי בשבילי; או שאני עובד עם לוחות עץ גולמי ואז אין תחליף למסור סרט (אגב, זו הסיבה שאני עובד עם מסור שולחני בסגנון אמריקאי ללא עגלה- אני לרוב לא צריך אותה. קיצורי קורה ראשוניים אני עושה עם מסור סרט\ מסור ידני\ מסור עגול נייד וממשיך משם).

 

לפעמים זה פשוט עניין של חינוך והכרה במה שמסור סרט מסוגל לעשות לעומת מסור שולחן. עם זאת, ברור שכיף להיות מסוגל לחתוך קצוות (גדעים) ישרים לחלוטין באורכים קבועים, פעולה שמסור הסרט לא מצטיין בה במיוחד. גם אותה אפשר כמובן לבצע ידנית, אבל שוב, מסור שולחן הוא כמו שוטינג בורד ומקצוע ידני על דלק טילים :).

אני עובד גם עם Dado set במצבים מסויימים כדי לפנות הרבה חומר במהירות וביעילות ליצירת מחברים, בעיקר חפיות. זה תחליף מעולה לרוטר כשאפשר - ההזנה קלה יותר, בטוחה יותר, והתוצאה נקייה יותר. עם סט להבים למגוון לפעולות שונות ואפשרות להטיית הגובל והלהב, מסור השולחן הוא בחלט סוס עבודה שפותר המון בעיות ומשאיר אחריו משטחים חלקים, ישרים ועקביים.

 

מה שכן, גם אם המסור עובד טוב, הלהב שלו נקי ומושחז והכל יוצא ישר, אני בכל זאת עובר על הקצוות עם מקצוע ידני כדי להוציא באמת את היופי שלהם. אין תחליף לעץ חתוך עם להב ידני מושחז. ממש אפשר לראות איך הצבע פתאום מתגלה, לעומת הצבע האפרפר\לבן שהמסור החשמלי משאיר.

 

לגבי חיתוכי אורך מקבילים (rip cut) - לפעמים אני עושה אותם על מסור השולחן עם הגובל המקביל, אבל לרוב זו שוב פעולה שאני מעדיף לעשות על מסור הסרט. מסור השולחן הוא חיוני מאד לביצוע חיתוכים בעלי זוויות מורכבות, כמו בבניית כסאות למשל. אגב העוצמה של המסור הזה, למיטב ידיעתי היא גם האחראית לרוב הפציעות בנגרות, והייתי אומר שמכל המכונות אני נותן לה הכי הרבה כבוד ותשומת לב כשאני עובד.

 

אני משתמש במסור שולחן של חברת HARVEY בסגנון אמריקאי (ללא עגלה).

מקדחת עמוד: מכונה פשוטה שמבטיחה דבר פשוט אבל אלמנטרי - חורים עקביים ואנכיים. המקדחה שלי היא אלקטרונית (ללא רצועות לשינוי מהירות הסיבוב).

 

מקדח צד (בוייר): אחרי ההתנסות שלי איתה בקנדה, אני לא יכול לדמיין את העבודה שלי בלעדיה. מעולה ליצירת מורטיסים מהירים, מדוייקים ועקביים, לקדיחת חורים ליצירת מחבר דיבלים, ובאופן כללי למגרעות למיניהן. עם סט טוב של מקדחים וכרסומים זו מכונת קסמים. המקדחה שלי היא חלק ממכונת קומבינציה (חמישייה) ופועלת נהדר, אם כי אני מחפש כבר זמן רב מכונה נפרדת שהיא לא גדולה מידי (בארץ מה שזמין לרוב הוא מכונות תעשייתיות ישנות וכבדות שתופסות הרבה מקום. עד אז, אני מסתפק במכונה הצרפתית שלי :)

רוטר שולחני: עוד כלי שתופס שימוש נרחב מאד בנגרות הנפוצה (אמריקאית), ואצלי תופס מקום יותר קטן, אבל חשוב מאד בכל הנוגע ליצירת מגרעות, בעיקר מגרעות לגב של ארוניות \ מסילות \ חריצים לתחתיות מגירה וכדומה. הוא מאפשר יצירת מגרעות עם נקודות התחלה וסוף באמצע העץ, מה שלא אפשרי עם מסור שולחן. אני משתמש ברוטר BOSCH GMF1600CE, שמחובר מתחת לפלטה וגובל שהכנתי לו. היתרון שלו הוא מתקן העלאה והורדה מדוייק מובנה (לא מובן מאליו שכן לרוב יש צורך במעלית נפרדת ויקרה).

רוטר קטן (טרימר): סוגר לי פינה של יצירת מגרעות אופקיות למחיצות בארוניות. חוץ מזה, לא משתמש בו לעיגול או עיצוב פינות - את זה אני משאיר לכלים הידניים שלי.

איפה קונים?

כלים ידניים:

בארץ יש כמה חנויות וירטואליות שעושות עבודה טובה: Dovetools, Tool Eden, ותירוש. לכל אחד קולקצייה וספקים שונים, שווה לחקור את הכל. לדעתי הכל במחירים סבירים לגמרי, ובכלל זה טוב לתמוך בבראנז'ה המקומית. לחלק מהדברים יש אמאזון, וכמובן עולם שלם של חנויות מקוונות בצפון אמריקה וגם באירופה - בעיקר אנגליה וגרמניה (שימו לב שלמעט רכישות מאמאזון, צפו תשלום מכס נוסף כשהמשלוח מגיע לארץ (אם גובה ההזמנה הוא מעל 75 דולר), במיוחד אם זה דרך UPS או FEDEX שגובים דמי ניהול נוספים).

כמה אתרים בחו"ל שיצא לי לקנות מהם:

https://www.classichandtools.com (אנגליה)

https://www.dictum.com (גרמניה)

https://www.axminstertools.com (אנגליה)

https://www.leevalley.com (קנדה)

מכונות:

לצערי, מבחינת מכונות, המצב בארץ לנגר החובב הוא לא מזהיר. אני עוד מקווה ליום בו יקום יבואן שיבין את הצורך של נגרים חובבים כאן במכונות מתוקות. חוסר בספקים שמביאים מכונות קטנות וידידותיות, ושוק יד שניה קטן ומצומצם יחסית, יוצר מצב בו צריך או לשים המון כסף על מכונה טובה, או לחכות בסבלנות להזדמנות יד שניה, או לעשות טעות ולקנות מכונות זולות במחירים מפתים כדי להצטער על זה אחר כך. אז קחו את הזמן, תחפשו מציאות טובות ותעשו רכישה מושכלת.

 

אישית, חצי מהמכונות שלי רכשתי לאורך הזמן ביד-2. את המקצוע החשמלי הגדול שלי הבאתי חדש של חברת Hammer, יש יבואן בארץ. כנ"ל לגבי מסור השולחן שלי של חברת Harvey. אגב, לחברת הארווי יש גם מסור סרט זמין בארץ שנראה טוב.

 

יאללה, תתחילו לעבוד בעץ! ואולי נתראה יום אחד במסע שלכם.

בהצלחה, רפאל.

bottom of page