מחשבה: ג'יימס קרנוב היה מדמה את מקצועות העץ הידניים שהוא בנה לכלי נגינה. בפני עצמו זה דימוי יפה, כי אתה מכוון את הכלי בעדינות והקפדה והוא בתמורה נותן לך מוזיקה (אם הכלי טוב ואם אתה יודע לנגן).
אבל ג'ים ממשיך ואומר שזה לא סתם כלי נגינה, אלא "הכינור לפיו מכוונים את האורקסטרה". נגן הכינור הראשי עומד ונותן את הטון, ושאר הכלים מכוונים לפיו. זה דימוי עמוק, כי אם האורקסטרה צורמת, אפילו קצת, זה הורס הכל. ממש ברמה שאי אפשר להנות מהמוזיקה. אבל כשהוא מכוון יפה, והוא מנגן, אז או-הו, איך הוא מנגן, ואיך כל האורקסטרה מתרוממת לאוויר.
קראתי את זה, ושאלתי את עצמי: כמה פעמים התפשרתי על אורקסטרה צורמת? כמה פעמים רימיתי את עצמי שהכלים שלי מכוונים מספיק, כי התעצלתי לפרק ולהשחיז אותם? וכמה נהדרים הרגעים האלה שאתה יודע שאתה עושה את זה כמו שצריך, שלא ויתרת על אף פרט בתהליך, אתה לוקח את הזמן לחשוב, והכלים והעץ מנגנים איתך את מנגינת נוכחות החיים הנפלאה.
פרוייקט:
כבר הרבה זמן אני עסוק בבניית ארונית קיר למישהו מיוחד. חלקכם ראיתם אותה.
היא עשויה מחמש או שש עצים שונים ומיוחדים, כל אחד והסיפור שלו. בגלל שאלה עצים נדירים ובגלל שהרעיון קוסם לי, החלטתי לפרוס את רוב החומר לפורנירים. זה מאפשר לי לא רק לנצל את העץ יותר טוב מבחינה כמותית (להשתמש בחתיכות כאלה נדירות בצורת עץ מלא ולא בפורניר מרגיש לי כמו בזבוז), אלא גם ליצור קומפוזיציות מעניינות, היפוכים, ניגודים, שילובי עצים. חגיגה.
כרגיל, אני נשאר בגבולות הפשטות (אין פה זיקוקים וכיפופים) ומנסה להגיד משפטים כמה שיותר מדוייקים בתוך הגבולות האלה - בפרופורציות, בגוונים, וכמובן ברמת ביצוע. עבודת פורניר באמת היא הדבר הכי מאתגר מהבחינה הזאת.
בשעה טובה סיימתי אותה, והשבוע אנחנו ניקח תמונות טובות. ואז בטח אכתוב עליה פוסט מפורט נפרד. בנתיים, הנה כמה תמונות מהתהליך, והצצה קטנה לארונית הגמורה.
תגלית:
אבן ההשחזה גרעין 1000 הזאת מאמאזון. אני עובד עם אבני Norton מאז הלימודים שלי בקנדה ב-2015, ועוד לא הרגשתי אבנים טובות יותר תחת אצבעותי. אבן ה 1000 שלהם חותכת מהר מאד ומרגישה נהדר, ובשביל 50 ומשהו דולר כולל משלוח ומיסים לארץ, אין מה לחשוב בכלל מבחינתי. הם גם עושים אבן 8000 נהדרת (כנ"ל, עוד לא חוויתי טובה ממנה).
(הקשר ביני לבין חברת אמאזון הוא מקרי בהחלט. למרות שאני חושב שהם צריכים לפרגן לי על כמות הדברים שאני מזמין מהם... בואו נגיד שהשליחים כבר מכירים אותי).
התרחשות: 1. בראשון באפריל הולך להתרחש פסטיבל מלאכות עץ. יהיו שם נגרים, גלפים, חרטים, חרשי ברזל, בעלי מנסרות ועוד. מסתמן שהולך להיות ממש כיף ומעשיר! גם אני אהיה שם, עם כמה רהיטים שבניתי לאווירה, שולחנות עבודה, עמדות השחזה, מסור הסרט הקטן הירוק, ועם חלקים שאני עומל על הכנתם בשביל בניית מקצוע עץ סטייל המקצועות שיש לי (קרנוב כמובן).
זה אומר שיהיה אפשר לקנות אצלי בלוק מקצוע מודבק שעשיתי עליו את רוב הפרוצדורות, לחתוך ממנו צורה שאתם אוהבים ולעשות על המקום ובהדרכה שלי את פעולות הסיום בשביל לצאת עם כלי שילווה אתכם כל החיים ויתפוס צורה לאורך השנים.
כשעלה לי הרעיון הזה שמחתי מאד. אפילו עצרנו במיוחד בשביל זה בדרך חזור מחופשה בצפון במחסן עצים מיוחד, ומצאתי שם עץ שנראה מושלם למשימה - קשה כמו אבן, ישר ויציב מאד, וגם יפה עם גווני חום-דבש. ובחיי שהוא נשמע כמו ברזל כשטופחים עליו! כבר מת לראות את המקצועות שיצאו ממנו! אם אתם מעוניינים ורוצים להיות בטוחים שיהיה לכם כזה, דברו איתי כדי שאשמור לכם חתיכה - לא יודע כמה אני הולך להכין בדיוק, ויש כבר כמה שמורים 😉 לפסטיבל קוראים "ידינו", כרטיסים כאן. זה יקרה בגן ארועים גדול באבו גוש.
2. קורס מתקדמים הולך סופסוף להפתח! ההתכווננות היא לתחילת אפריל. הפרוייקט יהיה ארונית קיר, בדומה לארונית עם הדלת שתלויה ליד שולחן העבודה שלי. אורך הקורס יהיה ארוך יותר - 20 מפגשים.
המטרה היא באמת להקפיץ אתכם ברמת העבודה, להתנסות בעוד הרבה מחברים וטכניקות (כולל זנב יונה!), לעלות מעלה ולצלול עמוק יותר מתמיד לעבודת העץ. אני מתרגש!
יש כרגע כמה מתעניינים לימי ראשון, ארבע עד שמונה בערב. אם אתם רוצים להצטרף, או רוצים לדבר על זה עוד, תנו צלצול או הודעה. אני אפתח גם עוד קבוצה (יכול להיות גם בוקר), בהתאם להיענות. אשמח מאד לשמוע מה אתם רוצים.
להתראות
רפאל
Comments