סדנת נגרות, כמו שנגרות צריכה להיות.
אסטתיקה. פרטים קטנים. תשומת לב. מסורת. משמעות. מכונות מתוקות, שולחנות נגרים וכלים ידניים. סדנת הנגרות אצלי לא מוותרת על עומק, וזה אומר שנולדים ממנה רהיטים ממש טובים, וחווים בה משהו שקשה לפרוט למילים - מעבר לעובדה שיצרנו משהו בידיים ברמה סופר גבוהה, חווינו משהו שמשנה קצת את החיים.
כן, באמת. זה הסטודיו הנעים, המסודר והיפה. זה השקט ושדות המושב ברקע (גן יאשיה, עמק חפר). כלים עם נשמה. התובנות שרכשתי מהמאסטר שלי בלימודיי בקנדה ומשנים של נסיון בעבודת העץ ובהדרכה של תלמידים. ואולי עוד רכיב, סודי, שגם אני לא יודע להסביר אותו. כל זה ביחד יוצר מרחב מדויק שבעיני הוא הכרחי בשביל ליצור משהו באמת טוב.
כל הרהיטים שנבנים כאן הם מעצים קשים גולמיים ואיכותיים שאני בוחר בהקפדה, ובנויים בלי ברגים או מסמרים - אך ורק השתלבויות מדויקות של עץ בעץ ודבק נגרים.
העבודה עם שולחנות הנגרים והכלים הידניים מאפשרת לנו להיות בתשומת לב, בשקט, לגלף ולפסל את העץ מתוך תחושת קרבה. נגרות שהיא מדיטציה.
אני מזמין אתכם לבוא ולפגוש את העומק והממשות שבעבודת העץ המסורתית, ולחזור הביתה עם רהיט שלא רק סוגר פינה - הוא מספר סיפור.
איך זה עובד?
-
בוחרים אחד מהרהיטים שאני מציע לסדנה. אפשר לראות אותם כאן בהמשך העמוד. עם השנים פיתחתי מתודות עבודה שמאפשרות לנו להשלים את הרהיטים האלה ביום אחד יחד עם נאמנות לעקרונות הנגרות המסורתית.
-
מתייעצים ומתאמים מולי בטלפון או בוואטסאפ תאריך ושעה - כמעט כל יום אפשרי, מומלץ בשעות הבוקר. אורך הסדנה כארבע שעות.
רהיטים לבחירה:
ספסל יפני
לאוהבי המקדשים והקימורים
90X30 ס"מ, 40 ס"מ גובה
1900₪
ספסל Danish
רב תכליתי ואלגנטי
80X30 ס"מ, 35 ס"מ גובה
1900₪
כוננית מדפים תלויה
60X40 ס"מ, 17 ס"מ עומק
1600₪
כוננית מדפים עומדת
90X50 ס"מ, 25 ס"מ עומק
2800₪
שולחן סלון
עם תאים שימושיים
100X40 ס"מ, 35 ס"מ גובה
2300₪
עצים לבחירה:
בסדנה אני עובד רק עם עצים קשים ואיכותיים, נקיים מ"עיניים" וסדקים, יציבים ונוחים לעבודה. תבחרו איזה עץ תרצו שאכין בשבילכם:
בוק
עץ קשה ועמיד, חום-בהיר נייטרלי
סאפלי (מהגוני)
עץ חום-אדמדם כהה
אגוז אפריקאי
מגיע בגוונים מתחלפים, חום כהה\בהיר
אלון אדום
וורדרד עדין
מייפל
בהיר ועדין מאד בטקסטורה
עדויות מהסדנה
כבר בהתחלה הרגשתי שהגעתי למקום הנכון.
רפאל ניגש למלאכת הנגרות במקצועיות ויסודיות גבוהה, עם חיבור והקשבה לחומר הגלם ולתהליך היצירה. הגישה הזאת נוכחת בסדנה, ונספגת לתהליך העבודה.
האווירה נעימה, מקצועית, יסודית ומעוררת ההשראה, ומגוון כלי העבודה האיכותיים, והליווי הקשוב והסבלני של רפאל איפשרו לי ליצור במו ידי רהיטי ייחודי ומלא משמעות.
רעות,
תל אביב
I was looking for an original and cool gift for my girlfriend for her birthday, I came across the couple workshop that Raphael offers, it was the best choice I made. Raphael explains amazingly about the carpentry work, Accompanies the entire process while taking all necessary precautions, Lets you experience the process from start to finish. The place itself is amazing and relaxed and the workshop is very well equipped. I recommend everyone to take a workshop with Rafael as a couple or group, an experience you will not regret.
Nitzane,
Tel Aviv
אחת הסדנאות הכיפיות ומקצועיות ביותר! מרגישים שרפאל מאוד אוהב את מה שהוא עושה! חוויה מדהימה באווירה נעימה! רפאל ענה על כל השאלות והסביר כל דבר עם המון סבלנות ותשוקה! ממליצים בחום!!!
נטלי סובולבה
תל אביב
הגענו לסדנה זוגית אצל רפאל מתוך סקירה מאוד רחבה של סדנאות שונות ברחבי הארץ החלטנו שהסדנה של רפאל המתאימה ביותר ובאמת כך זה היה.
הסדנה מאובזרת ברמה הגבוהה ביותר ונותנת השראה לכל מי שאוהב ומעריך אומנות אמיתית. רפאל מקסים, נעים, גמיש-עם ראש פתוח ויעשה הכל כדי שתצאו משם המרוצים ביותר.
מה שמייחד את הסדנה הזאת מכל שאר הסדנאות היא העובדה שכאשר מגיעים לסדנה אצלו מתנסים באומנות עץ וחומר ולא בחיבור חלקי עץ בצורה טכנית. *הגענו ללא ניסיון (אפילו לא בסיסי) ויצאנו משם עם יצירת אומנות בעלת פרטים קטנים ויחודיים שהכנסנו לתוכה מלא אהבה. אם יש לכם התבלטות אז אין בכלל התלבטות! הגעתם למקום הנכון...
מאיה ביטון,
הרצליה
קצת אווירה מהסטודיו
כלים ידניים לפיסול והחלקה של העץ:
חדרי העבודה: חדר מכונות וחדר עבודה ידנית שקטה (חללים נפרדים)
הסיפור שלי
Robert Van-Norman, Canada
תמיד אהבתי להכין ולתקן דברים. תמיד היו לי שאלות. את התשובות מצאתי בסוף דרך הידיים.
עברתי בהרבה תחנות, עתיד אקדמי צפוי שננטש לטובת שנים כתלמיד ישיבה, ניגוני רחוב בירושלים ומגורים ביוון כנגן ומורה של מוסיקה מסורתית.
עם הנגרות התחלתי כי חבר אמר "שמע, לך מתאים להיות נגר". ניסית, והוא צדק. עשיתי קורס של משרד העבודה בירושלים ומאז הנגרות היתה בשבילי תחביב, אבל לא משהו רציני. אני זוכר שפעם במהלך הקורס ראינו תמונות של נגרות יפנית ואמרתי שאני חייב לנסוע לשם יום אחד... לא ידעתי אז מה בדיוק משך אותי שם, ועד לאיפה זה יוביל אותי.
לקראת גיל 30 ידעתי שאני צריך לקחת החלטה רצינית לגבי מה אני רוצה להתמחות בו בחיים. זה הוביל לשנתיים בהם ביליתי כתלמיד ולבסוף כ"Resident Craftsman" בבית הספר "Inside Passage" בקנדה, תחת הדרכתו של מורי (וחברי) רוברט ואן-נורמן. רוברט היה תלמידו של הנגר המפורסם James Krenov, איש מיוחד, אמיץ ועצמאי מאד בעולם הנגרות שגם למד בשוודיה ופיתח סגנון ייחודי משלו. בשנות השבעים הוא שב ללמד בארצות הברית ופרסם כמה ספרים שנתנו להרבה אנשים תקווה שעוד אפשר ליצור באמת מהלב וברמה הגבוהה ביותר.
רוברט היה אחד האנשים האלה. הוא מכר את הבית שלו בקנדה ועבר עם אשתו לשנה לארה"ב כדי ללמוד עם קרנוב. כשרוברט הקים את בית הספר שלו בקנדה, ג'יימס הסכים להעביר הרצאות דרך הטלפון לתמידים אחת לשבוע. אנחנו כבר שמענו את השיחות האלה בהקלטות - קרנוב נפטר ב 2009 והותיר אחריו מורשת.
זה היה במהלך הסמסטר הראשון שלי שם, עמדתי במטבח בדירה ששכרתי והתקנתי לי ארוחת ערב, ופתאום העיניים שלי התמלאו דמעות, וידעתי שמצאתי את המקום שלי בעולם, את האדמה לרגלי. אני עדיין זוכר את הריח באותו בית... מזל שאפשר לשאת את האדמה הזאת גם הביתה לכאן. הנגרות המסורתית נהייתה התשוקה שלי בחיים.
היום, אני עובד בעץ. עושה רהיטי פרימיום בהזמנה אישית, ומעביר סדנאות נגרות יומיות לאנשים הנכונים שמגיעים אלי.
למדתי שרהיט יכול להיות שירה. אנחנו יורדים לפרטים, כי החיים עשויים מהם, ושווה לחיות את החיים האלה. כשמישהו יפתח מגירה בארונית שבניתי, ויריח את העץ המשובח, יוציא אותה ויראה שגם הגב שלה נעשה באהבה, שהוא נעים לעין ולאצבע - הוא יידע שהייתי שם, והיה לי אכפת. באמת היה לי אכפת. ככה, אולי, גם השארתי משהו אחרי.
אחרי התקופה הארוכה בקנדה, רוברט ביקש ממני לכתוב עדות על בית הספר. אפשר לקרוא אותה כאן.
סגנון העבודה שלנו מנסה להיות קשוב להלכי הרוח הפנימיים - לא רק כי זה רומנטי ורוחני (זה באמת כזה), אלא מתוך ההבנה שככה נבנים דברים ממש ממש טובים. ברמת הטכניקה, זה אומר שילוב של מכונות נגרות קלאסיות וכלים ידניים מסורתיים, הכל ברמה גבוהה ומתוך נסיון למצוא את השילוב המושלם בין מהירות לאיטיות.
זה לא תמיד קל - לפעמים אתה מקבל שיקוף בדיוק למצב שאתה נמצא בו - חסר סבלנות, לא נוכח ואפילו טיפש. ובדרך כלל שם גם קורות הטעויות. ומצד שני: הקסם הזה, הרגעים האלה שהכל עובד בהרמוניה, אתה והכלים והעץ תחת ידיך, וימים שלמים עוברים בלי לשים לב - זה המקום שמרגש אותי, שגורם לשערות שלי לסמור לפעמים כשאני מלמד או עובד, שגורם לי לנשק את כלי העבודה אחרי שסיימתי איתו, שנותן לי תחושת משמעות שהיא לב העניין מבחינתי.
להיות מסוגל לבנות משהו, ולשבת מולו, ולחוש גאווה. לא על זה שאני טוב, אלא על זה שבאמת ניסיתי.
את זה אני רוצה להמשיך לעשות כל חיי, להתפרנס מזה ולעזור לאנשים לגלות גם את הדרך שלהם בזה. לכן הסטודיו הזה קיים.
