
בואו לעשות נגרות מסורתית מעמיקה

סדנת נגרות שמתרכזת בעומק ובאיכות
כשאתם עובדים בעץ ברמה גבוהה, יש לכם ביטחון. בידיים שלכם, ביכולת שלכם להיות נוכחים ולבנות כל מה שתרצו. יש לכם שקט של נוכחות בעשייה בלי פשרות, מתוך נאמנות למה שהלב שלכם מבקש.
זה דורש תשומת לב, אכפתיות, יסודיות, הקפדה על הפרטים הקטנים. זה יוצר אסתטיקה שקטה, שנולדת מעבודת עומק.
כאן בעבודה בסטודיו משלבים כלים ידניים ומכונות להשגת תוצאות והנאה מקסימליות.
מה קורה כאן:
-
אני יוצר רהיטים לגלריות ולהזמנות פרטיות (וכמובן לבית שלי).
-
שלושה ימים בשבוע יש סדנת נגרות פתוחה בליווי מלא שלי לכל מי שרוצה ללמוד לעבוד בעץ ביסודיות, דייקנות ואכפתיות (מתחילים\בעלי נסיון).
-
סדנאות יומיות לקבוצות או לזוגות.
נגרות בעיני היא ניסיון להקשיב ולרדת לעומקם של דברים - של החומר המסתורי והמפתיע הזה, של תהליך העבודה, הפרטים הקטנים, ההשקעה הבלתי מתפשרת. הדברים שמשנים באמת. ככה נוצרים רהיטים שנעים לחיות איתם.
אני שם לב לממבט שאנשים מביעים כשהם נפגשים ומשתמשים במשהו שעשוי אחרת. חיוך קטן, הפתעה, שקט. כבוד.
שיטת העבודה היא בשילוב מכונות וכלי יד מסורתיים איכותיים, גישה בה התלמדתי בקדנה ובה אני ממשיך לגלות עומקים, ליצור וללמד.
אפשר ללמוד ולעשות נגרות אצלי בסטודיו על ידי הצטרפות לסדנה הפתוחה, פעם או פעמיים בשבוע ליום שלם. אתם מקבלים שולחן עבודה מסורתי וכלים, וליווי והשגחה שלי. אם יש לכם נסיון - אני אוודא שנעמיק כל הזמן את העבודה שלכם, נחזק הרגלים טובים ונחליף הרגלים רעים. אם אתם רק מתחילים עם רצון להשקיע וללמוד לבנות ברמה גבוהה - יש לכם מקום אצלי. נעשה את זה מהבסיס וכמו שצריך.
אני מוצא את עצמי כל יום בעבודת העץ, ואני אשמח להיות חלק מהמסע והחיפוש שלכם אחרי איכות ומשמעות.
סדנת נגרות מסורתית פתוחה
ימי רביעי חמישי ושישי.
הפינה שלכם לעבודה, בליווי והדרכה מלאים.
ב"סדנה פתוחה" המקום ואני עומדים לרשותכם. אתם באים עם הרצון ולהעמיק בעבודת העץ, ואני נותן הדרכה וליווי מלא לתהליך.
רוב המשתתפים למדו אצלי וממשיכים לבוא לעבוד על רהיטים מתקדמים. אם אתם מתחילים, אני אעביר אתכם את הדרך בצורה מאד שיטתית על בסיס דרך העבודה שלמדתי בקנדה ושנים של הוראה כאן בארץ. שני הפרוייקטים הראשונים שלכם (שולחן וארונית) יהיו הכניסה שלכם לעבודה הזאת.
בהמשך הדרך, לצד פתיחות לעיצוב הרהיטים שתרצו לבנות, יש קווים מנחים לסגנון העבודה שהסדנה מותאמת אליו - בגדול מדובר בנגרות מסורתית - כלומר עץ מלא, לרוב עם מחברים מסורתיים, תמיד עם הקפדה ותשומת לב והבנה שדברים טובים לוקחים זמן.
הרעיון הוא ראייה לטווח הארוך: בכל פעם לומדים משהו חדש, לפעמים קופצים מדרגה, לפעמים הולכים קצת אחורה, אבל תמיד מנסים, והיצירות נולדות להן. והן הולכות ונעשות טובות יותר, מדוייקות יותר, כמו שאנחנו הולכים ונעשים אנשים טובים יותר בזכות העבודה הזאת. זה לא קורס, זו לא סדנה חד פעמית, זאת דרך חיים.
-
שעות עבודה: 9:00 עד 16:00. ימי שישי 8:00 עד 12:00.
אלה השעות שאני נמצא ומלווה. לרוב אפשר לבוא לפני ולעזוב אחרי, בהתאם לסוג העבודה ולניסיון.
-
עלות: 300₪ ליום.
-
ההרשמה נעשית על ידי טופס מקוון והיא על בסיס מקום פנוי - מקסימום 7 אנשים ביום.
-
כמובן אפשר לבוא ולהתרשם, לפגוש אותי ואת החבר'ה, להרגיש את המקום, לראות מה כולם בונים, לראות מה מתאים. אפשר לקבל התרשמות מהסדנה וממני באחד מסרטוני ההדרכה שעשיתי, כאן.

הפרוייקט הראשון שלכם בסדנה: "השולחן של ג'ים". שולחן שג'יימס קרנוב בנה בשנות השישים בכמה וריאציות.
סרטוני הדרכה מהסטודיו
עדויות מהסדנה
(ליד כל עדות - אחד מהרהיטים שאותו אדם עשה כאן בסדנה)

אל אדמה של רפאל הגעתי לפני שנתיים עם משיכה גדולה לאומנות העץ ורצון ללמוד ולהעמיק.
כבר בהתחלה הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. בתהליך הלמידה והליווי של רפאל, נחשפתי והבנתי עד כמה תחום הנגרות המסורתית הוא רחב ועשיר, העבודה עם העץ מבקשת ממני להיות קשובה, מרוכזת, מדוייקת ונוכחת ברגע.
רפאל ניגש למלאכת הנגרות במקצועיות ויסודיות גבוהה, עם חיבור והקשבה לחומר הגלם ולתהליך היצירה. הגישה הזאת נוכחת בסדנה, ונספגת לתהליך העבודה שלי. הפרקטיקה והיחס שרפאל מביא מאתגר אותי בכל מפגש קטן וגדול בתהליך היצירה - תהליך שמעניק סיפוק ממשי ומהותי. האווירה הנעימה, המקצועית, היסודית ומעוררת ההשראה, מגוון כלי העבודה האיכותיים, והליווי הקשוב והסבלני של רפאל מאפשרים לי לממש את כל הפנטזיות שלי וליצור במו ידי רהיטים ייחודיים ובעלי משמעות.
רעות

חיידק הנגרות קינן בתוכי זמן רב ואף בניתי בעבר מספר רהיטים שימושיים לבית (בדיעבד, בצורה די חובבנית…).
לאדמה הגעתי דרך מודעה ברשתות החברתיות שמשכה את עיני.
חיפשתי מקום בו אוכל לשכלל את כישורי הנגרות שלי ולהתקדם בנושא.
די מהר גיליתי שמעבר לסביבת העבודה המושקעת והנעימה והכלים המעולים - המתוחזקים ברמה הגבוהה ביותר, ישנו מדריך מיוחד - רפאל, שלצד היותו מקצוען ואמן, הוא גם מורה מלידה, עם הסבלנות הנדרשת והגישה האישית והנעימה לכל אחד מהמבקרים בסדנה.
מצאתי שהגישה המיוחדת של רפאל לאמנות הנגרות, המקצוענות והירידה לפרטים הקטנים ״שואבת״ אותי לשעות רבות וקסומות של עבודה, אשר התוצאות המתקבלות בסופה הן מעל ומעבר לכל מה שחשבתי שניתן להגיע אליו בכלים ידניים ובעבודת כפיים.
במסגרת הסדנה הפתוחה, אני בונה רהיטים לפי בחירתי ונהנה מליווי צמוד של רפאל בכל שלבי הפרויקט - מהתכנית הראשונית, דרך שיטות העבודה והביצוע ועד לגימור הסופי של הרהיט.
ממליץ בחום!
יובל קדר

הגעתי לסדנה של רפאל כדי ללמוד על עץ והעבודה איתו. המלאכה הזאת משכה אותי כי יש בה משהו קרוב לטבע ולחומר וכי רציתי ליצור וללמוד.
מאז שהגעתי עברו כמעט שנתיים. בינתיים הסדנה הפכה לבית, תמיד עם אווירה טובה, מלאת עשיה ומצד שני משרה רוגע ושלווה.
כיף ללמוד על העץ מבפנים, כיף ליצור חפצים שאני אוהבת, כיף להתעסק בפרטים ולהבין את כל שלבי העבודה עד שנוצר לו רהיט.
מעבר ללמידה על המלאכה אני מרגישה שאני לומדת הרבה על עצמי ועל החיים- איך לתת לכל דבר את הזמן שהוא צריך, איך לקבל את העובדה שתמיד יהיו טעויות, איך לעבוד עם מה שיש, עם החומר.
ובסוף נוצרות יצירות שממלאות לי את הבית. כל אחת מהן מלאה במשמעות ואהבה, תענוג להסתכל ולהיזכר ועוד יותר תענוג להשתמש.
איילת

לאחר תקופה של התנסות בעץ, הבנתי שאני רוצה לעלות שלב במה שנקרא fine woodworking. באותו זמן ביקרתי בתערוכת נגר-אמן בנמל תל אביב ובין כל העבודות המרשימות נתקלתי בכוננית קיר קטנה של רפאל. לא יכולתי להפסיק להוציא ולהכניס את המגירות לכוננית – ההתאמה היתה מושלמת והתנועה של המגירות מהפנטת. מאז אני מנסה להגיע מידי שבוע ליום של סדנא פתוחה אצל רפאל, שם אני בונה רהיטים שונים בהנחייתו. אחד הדברים שעדיין מדהימים אותי אצל רפאל היא תשומת הלב לכל פרט, גדול כקטן, החל מהקפדה על כלים חדים ועד לדרך הנחת הכלים על השולחן. דרך הלימוד אצל רפאל אני מרגיש שאני משתפר ללא הרף, רוכש הבנה אינטימית של החומר הקרוי עץ, ומעבר לכך מסגל הרגלים של סבלנות והתמדה. ממליץ לכל מי שמתעניינים בעבודה בעץ לבקר בסדנא, לחוש באווירה, ולהתחיל במסע שיכול להימשך שנים רבות.
מיקי

איך אנחנו בונים פה רהיטים
הקו המנחה הוא שמירה על פשטות, לא במובן של קלות ביצוע (ההפך, עבודה מסוג כזה דורשת הרבה יותר ריכוז ומאמץ), אלא אסתטיקה שמכבדת את העץ ואת כל מי שיראה, יגע וישתמש ברהיטים שאנחנו יוצרים. מלאכה טובה היא כזו שככל שאנו מתקרבים אליה אנחנו מגלים יותר. גישה כזאת עוזרת ללטש את היכולות ולהתרכז בלעשות בפשטות את הטוב ביותר שאנחנו מסוגלים אליו.
אנחנו צריכים למצוא את הקצב הנכון לנו, למצוא נקודות ממשק נכונות עם המלאכה, במיוחד בזמנים של קצב מהיר וחוסר מחשבה. לעבוד בזהירות וביעילות. לכבד את החומר שלנו דרך הבחירה בו, הבנת התנועה שלו, מה אני מבקש ממנו אבל גם מה הוא מבקש ממני. עבודה ללא פשרות, אבל בלי הרבה דברים מוגדרים מראש - בלי שרטוטים מפורטים, בלי כפיית הרצון שלנו על חומר שהוא לא רק חומר גלם - יש לו רצונות משלו.
לכל עץ יש מנגינה אחרת. איך מרגישה המקצועה שלי על העץ הזה? איך נראים התלתלים היוצאים ממנה? איך מגיב החלק המסויים הזה לחתך מפסלת שלי? איך נראית איכות הטקסטורה שלו לאחר מעשה? בכלל, האם אני בכלל בטוח שהמפסלת שלי מושחזת כראוי, או שהחומר שאני עובד עליו מוחזק בצורה שנוחה לגוף שלי לשתף איתו פעולה? האם זווית החיתוך שלי חדה או כהה מידי? לפעמים צריך להפעיל כח, לפעמים להאט ולשחרר, לעובד בתנועה קלה. אנחנו נדרשים לתשומת לב ולסקרנות בזמן העבודה. יש בה עושר בלתי נדלה של מידע, של נוכחות ברגע ושל יצירה שמרגישה שהיא כמעט מעל הזמן.

הסיפור שלי
תמיד אהבתי להכין ולתקן דברים. תמיד היו לי שאלות. את התשובות מצאתי בסוף דרך הידיים.
עברתי בהרבה תחנות, עתיד אקדמי צפוי שננטש לטובת שנים כתלמיד ישיבה, ניגוני רחוב בירושלים ומגורים ביוון כנגן ומורה של מוסיקה מסורתית.
עם הנגרות התחלתי כי חבר אמר "שמע, לך מתאים להיות נגר". ניסית, והוא צדק. עשיתי קורס של משרד העבודה בירושלים ומאז הנגרות היתה בשבילי תחביב, אבל לא משהו רציני. אני זוכר שפעם במהלך הקורס ראינו תמונות של נגרות יפנית ואמרתי שאני חייב לנסוע לשם יום אחד... לא ידעתי אז מה בדיוק משך אותי שם, ועד לאיפה זה יוביל אותי.
בגיל 28 ידעתי שאני צריך לקחת החלטה רצינית לגבי מה אני רוצה להתמחות בו בחיים. זה הוביל לשנתיים בהם ביליתי כתלמיד ולבסוף כ"Resident Craftsman" בבית הספר "Inside Passage" בקנדה, תחת הדרכתו של מורי (וחברי) רוברט ואן-נורמן. רוברט היה תלמידו של הנגר המפורסם James Krenov, איש מיוחד, אמיץ ועצמאי מאד בעולם הנגרות שגם למד בשוודיה ופיתח סגנון ייחודי משלו. בשנות השבעים הוא שב ללמד בארצות הברית ופרסם כמה ספרים שנתנו להרבה אנשים תקווה שעוד אפשר ליצור באמת מהלב וברמה הגבוהה ביותר.
רוברט היה אחד האנשים האלה. הוא מכר את הבית שלו בקנדה ועבר עם אשתו לשנה לארה"ב כדי ללמוד עם קרנוב. כשרוברט הקים את בית הספר שלו בקנדה, ג'יימס הסכים להעביר הרצאות דרך הטלפון לתמידים אחת לשבוע. אנחנו כבר שמענו את השיחות האלה בהקלטות - קרנוב נפטר ב 2009 והותיר אחריו מורשת.
זה היה במהלך הסמסטר הראשון שלי שם, עמדתי במטבח בדירה ששכרתי והתקנתי לי ארוחת ערב, ופתאום העיניים שלי התמלאו דמעות, וידעתי שמצאתי את המקום שלי בעולם, את האדמה לרגלי. מזל שאפשר לשאת את האדמה הזאת גם הביתה לכאן. הנגרות המסורתית נהייתה התשוקה שלי בחיים.
למדתי שרהיט יכול להיות שירה. אנחנו יורדים לפרטים, כי החיים עשויים מהם, ושווה לחיות את החיים האלה. כשמישהו יפתח מגירה בארונית שבניתי, ויריח את העץ המשובח, יוציא אותה ויראה שגם הגב שלה נעשה באהבה, שהוא נעים לעין ולאצבע - הוא יידע שהייתי שם, והיה לי אכפת. באמת היה לי אכפת. ככה, אולי, גם השארתי משהו אחרי.
אחרי התקופה הארוכה בקנדה, רוברט ביקש ממני לכתוב עדות על בית הספר. אפשר לקרוא אותה כאן.
סגנון העבודה שלנו מנסה להיות קשוב להלכי הרוח הפנימיים - לא רק כי זה רומנטי ורוחני (זה באמת כזה), אלא מתוך ההבנה שככה נבנים דברים ממש ממש טובים. ברמת הטכניקה, זה אומר שילוב של מכונות נגרות קלאסיות וכלים ידניים מסורתיים, הכל ברמה גבוהה ומתוך נסיון למצוא את השילוב המושלם בין מהירות לאיטיות.
זה לא תמיד קל - לפעמים אתה מקבל שיקוף בדיוק למצב שאתה נמצא בו - חסר סבלנות, לא נוכח ואפילו טיפש. ובדרך כלל שם גם קורות הטעויות. ומצד שני: הקסם הזה, הרגעים האלה שהכל עובד בהרמוניה, אתה והכלים והעץ תחת ידיך, וימים שלמים עוברים בלי לשים לב - זה המקום שמרגש אותי, שגורם לשערות שלי לסמור לפעמים כשאני מלמד או עובד, שגורם לי לנשק את כלי העבודה אחרי שסיימתי איתו, שנותן לי תחושת משמעות שהיא לב העניין מבחינתי.
להיות מסוגל לבנות משהו, ולשבת מולו, ולחוש גאווה. לא על זה שאני טוב, אלא על זה שבאמת ניסיתי.
את זה אני רוצה להמשיך לעשות כל חיי, ולעזור לאנשים לגלות גם את הדרך שלהם בזה. ולכן הסטודיו הזה קיים.