סדנת נגרות שמתרכזת בעומק ובאיכות

תשומת לב. דייקנות. אכפתיות. התעקשות על הפרטים הקטנים. שילוב של מסורת ומודרנה. ככה אנחנו עובדים ולומדים פה, וככה נולדים רהיטי עץ חד פעמיים, עמוקים, מיועדים לדורות.

אני יוצר ומקבל הזמנות פרטיות לרהיטים. בנוסף, שלושה ימים בשבוע מתנהלת סדנת נגרות פתוחה לכל מי שרוצה לעבוד בעץ ביסודיות, דייקנות ואכפתיות.

הנגרות שאני מתרגל היא ניסיון להקשיב ולרדת לעומקם של דברים - של החומר המסתורי והמפתיע הזה, תהליך העבודה, הפרטים הקטנים, תשומת הלב. הדברים שמשנים באמת. ככה נוצרים דברים שנעים לחיות איתם.
אני נפעם מהעבודה ומהמבט העדין אותו אנשים מביעים כשהם נפגשים ומשתמשים במשהו שעשוי אחרת. חיוך קטן, הפתעה, שקט.
שיטת העבודה היא בשילוב מכונות וכלי יד מסורתיים איכותיים, שילוב בו התלמדתי בקדנה ובו אני ממשיך לגלות עומקים, ליצור וללמד.

אפשר ללמוד ולעשות נגרות אצלי בסטודיו על ידי הצטרפות לסדנה הפתוחה, פעם או פעמיים בשבוע ליום שלם. אתם מקבלים שולחן עבודה מסורתי וכלים, וליווי והשגחה שלי. אם יש לכם נסיון - אני אוודא שנעמיק כל הזמן את העבודה שלכם, נחזק הרגלים טובים ונחליף הרגלים רעים. אם אתם רק מתחילים עם רצון להשקיע וללמוד לבנות ברמה גבוהה - יש לכם מקום אצלי. נעשה את זה מהבסיס וכמו שצריך.

אני מוצא את עצמי כל יום בעבודת העץ, ואני אשמח להיות חלק מהמסע והחיפוש שלכם אחר איכות ומשמעות.

רפאל

סדנת נגרות פתוחה

ימי ראשון, חמישי ושישי.

הפינה שלכם לעבודה בעץ, בליווי והדרכה מלאים.

ב"סדנה פתוחה" המקום ואני עומדים לרשותכם. אני נותן הדרכה וליווי מלאים לתהליך, אתם מביאים את העץ ואת הרעיון לרהיט (גם בזה אני יכול לעזור). אתם בעצם שוכרים שולחן עבודה, הוא שלכם לכל היום - השאר תלוי בפוקוס וברצון שאתם מביאים.

רוב המשתתפים למדו אצלי וממשיכים לבוא לעבוד. חלקם באים עם ניסיון קודם כאוטודידקטיים או עם מורים אחרים, ואז אנחנו מיישרים קו וממשיכים פנימה. אם אתם מתחילים, אני אעביר אתכם את הדרך מהבסיס בצורה מאד שיטתית על בסיס שיטת העבודה שלמדתי בקנדה ושנים של הוראה כאן בארץ.

​

בהמשך הדרך, לצד פתיחות לעיצוב הרהיטים שתרצו לבנות, כן יש קווים מנחים לסגנון העבודה שהסדנה מותאמת אליו - בעיקר עבודה עם עץ מלא, לרוב עם חיבורים מסורתיים, תמיד עם הקפדה ותשומת לב ובקנה מידה לא ענק :)

​

הרעיון הוא ראייה לטווח הארוך, מתוך הבנה שעבודה עמוקה וטובה באה עם הזמן: בכל פעם לומדים משהו חדש, לפעמים קופצים מדרגה, לפעמים הולכים קצת אחורה, אבל תמיד מנסים, והיצירות נולדות להן. והן הולכות ונעשות טובות יותר, מדוייקות יותר, כמו שאנחנו הולכים ונעשים בזכות העבודה הזאת. זה לא קורס, זו לא סדנה חד פעמית, זאת דרך חיים.

​

• שעות עבודה: 9:00 עד 16:00. ימי שישי 8:00 עד 12:00.
  
  אלה השעות שאני נמצא ומלווה. לרוב אפשר לבוא לפני ולעזוב אחרי, בהתאם לסוג העבודה.
   

• עלות:
  אם באים לעיתים מזדמנות כשיכולים - 300₪ ליום.
  אם באים על בסיס קבוע - 250₪ ליום.
   

• ההרשמה נעשית על ידי טופס מקוון והיא על בסיס מקום פנוי - מקסימום 7 אנשים ביום.
   

• כמובן אפשר לבוא ולהתרשם, לפגוש אותי ואת החבר'ה, להרגיש את המקום, לראות מה כולם בונים, לראות מה מתאים. אפשר לקבל התרשמות מהסדנה וממני באחד מסרטוני ההדרכה שעשיתי, כאן.

​

עדויות מהסדנה

(ליד כל עדות - אחד מהרהיטים שאותו אדם עשה כאן בסדנה)

קצת על מהות העבודה בסדנה

הקו המנחה הוא שמירה על פשטות, לא במובן של קלות ביצוע (ההפך, עבודה מסוג כזה דורשת הרבה יותר ריכוז ומאמץ), אלא אסתטיקה שמכבדת את העץ ואת כל מי שיראה, יגע וישתמש ברהיטים שאנחנו יוצרים. מלאכה טובה היא כזו שככל שאנו מתקרבים אליה אנחנו מגלים יותר. גישה כזאת עוזרת ללטש את היכולות ולהתרכז בלעשות בפשטות את הטוב ביותר שאנחנו מסוגלים אליו.

​

אנחנו צריכים למצוא את הקצב הנכון לנו, למצוא נקודות ממשק נכונות עם המלאכה, במיוחד בזמנים של קצב מהיר וחוסר מחשבה. לעבוד בזהירות וביעילות. לכבד את החומר שלנו דרך הבחירה בו, הבנת התנועה שלו, מה אני מבקש ממנו אבל גם מה הוא מבקש ממני. עבודה ללא פשרות, אבל בלי הרבה דברים מוגדרים מראש - בלי שרטוטים מפורטים, בלי כפיית הרצון שלנו על חומר שהוא לא רק חומר גלם - יש לו רצונות משלו.

​

לכל עץ יש מנגינה אחרת. איך מרגישה המקצועה שלי על העץ הזה? איך נראים התלתלים היוצאים ממנה? איך מגיב החלק המסויים הזה לחתך מפסלת שלי? איך נראית איכות הטקסטורה שלו לאחר מעשה? בכלל, האם אני בכלל בטוח שהמפסלת שלי מושחזת כראוי, או שהחומר שאני עובד עליו מוחזק בצורה שנוחה לגוף שלי לשתף איתו פעולה? האם זווית החיתוך שלי חדה או כהה מידי? לפעמים צריך להפעיל כח, לפעמים להאט ולשחרר, לעובד בתנועה קלה. אנחנו נדרשים לתשומת לב, לסקרנות בזמן העבודה.

מבחינתי, אין דרך אחרת בה הייתי רוצה לעובד, בה יש כזה עושר בלתי נדלה של מידע, של נוכחות ברגע ושל יצירה שהיא חסרת זמן.

​

הסיפור שלי ושל הסטודיו בקצרה

תמיד אהבתי להכין ולתקן דברים. תמיד היו לי שאלות. את התשובות מצאתי בסוף דרך הידיים.

עברתי בהרבה תחנות, עתיד אקדמי צפוי שננטש לטובת שנים כתלמיד ישיבה, ניגוני רחוב בירושלים ומגורים ביוון כנגן ומורה של מוסיקה מסורתית.

​

עם הנגרות התחלתי כי חבר אמר "שמע, לך מתאים להיות נגר". וואלה צדק. עשיתי קורס של משרד העבודה בירושלים ומאז הנגרות היתה בשבילי תחביב, אבל לא משהו רציני. אני זוכר שפעם במהלך הקורס ראינו תמונות של נגרות יפנית ואמרתי שאני חייב לסוע לשם יום אחד... לא ידעתי אז עד לאיפה זה יוביל אותי (עדיין חולם לטוס ליפן אגב).

בגיל 28 ידעתי שאני צריך לקחת החלטה רצינית לגבי מה אני רוצה להתמחות בו בחיים. זה הוביל לשנתיים בהם ביליתי כתלמיד ולבסוף כ"Resident Craftsman" בבית הספר "Inside Passage" בקנדה, תחת הדרכתו של מורי (וחברי) רוברט ואן-נורמן. רוברט היה תלמידו של הנגר המפורסם James Krenov, איש מיוחד, אמיץ ועצמאי מאד בעולם הנגרות שגם למד בשוודיה ופיתח סגנון ייחודי משלו. בשנות השבעים הוא שב ללמד בארצות הברית ופרסם כמה ספרים שנתנו להרבה אנשים תקווה שעוד אפשר ליצור באמת מהלב וברמה הגובהה ביותר.

​

רוברט היה אחד האנשים האלה. הוא סיפר לנו פעם שהוא מכר את הבית שלו בקנדה ועבר עם אשתו לשנה לארה"ב כדי ללמוד עם קרנוב. כשרוברט הקים את בית הספר שלו בקנדה, ג'יימס הסכים להעביר הרצאות דרך הטלפון לתמידים אחת לשבוע. אנחנו כבר שמענו את השיחות האלה בהקלטות - קרנוב נפטר ב 2009 והותיר אחריו מורשת חזקה מאד.

​

זה היה במהלך הסמסטר הראשון שלי שם, עמדתי במטבח בדירה ששכרתי והתקנתי לי ארוחת ערב, ופתאום העיניים שלי התמלאו דמעות, וידעתי שמצאתי את המקום שלי שלי בעולם, את האדמה לרגלי. מזל שאפשר לשאת את האדמה הזאת גם הביתה לכאן.
 

למדתי שרהיט יכול להיות שירה. אנחנו יורדים לפרטים, כי החיים עשויים מהם, ושווה לחיות את החיים האלה. כשמישהו יפתח מגירה בארונית שבניתי, ויריח את העץ המשובח, יוציא אותה ויראה שגם הגב שלה נעשה באהבה, שהוא נעים לעין ולאצבע - הוא ידע שהייתי שם, והיה לי אכפת. באמת היה לי אכפת. ככה, אולי, גם השארתי משהו אחרי.

אחרי התקופה הארוכה בקנדה, רוברט ביקש ממני לכתוב עדות על בית הספר. תוכלו לקרוא אותה כאן.

סגנון העבודה שלנו מנסה להיות קשוב להלכי הרוח הפנימיים - לא רק כי זה רומנטי ורוחני (זה באמת ככה), אלא מתוך ההבנה שככה נבנים דברים ממש ממש טובים. ברמת הטכניקה, זה אומר שילוב של מכונות נגרות קלאסיות וכלים ידניים ושולחן נגרים מסורתי כדי להנות מהטוב שבכל העולמות.

זה לא תמיד קל - לפעמים אתה מקבל שיקוף בדיוק למצב שאתה נמצא בו - חסר סבלנות, לא נוכח ואפילו טיפש. ובדרך כלל שם גם קורות הטעויות.

ומצד שני, הקסם הזה, הרגעים האלה שהכל עובד בהרמוניה, אתה והכלים והעץ תחת ידיך, וימים שלמים עוברים בלי לשים לב - זה המקום שמרגש אותי, שגורם לשערות שלי לסמור לפעמים כשאני מלמד או עובד, שנותן לי תחושת משמעות שהיא לב העניין מבחינתי.

את זה אני רוצה להמשיך לעשות כל חיי, ולעזור לאנשים לגלות גם את הדרך שלהם בזה. ולכן הסטודיו הזה קיים (כמעט ארבע שנים עכשיו).

"Refael is not only one of the finest craftsmen to come out of our school, but has a gift for sharing his passion for the craft with others."

​

Robert Van-Norman, Canada

למכתב המלא של רוברט

רפאל:

054-5756108

אם הדרך הזאת מדברת אליכם, אז אתם קודם כל מוזמנים להתקשר ואף לבקר. אתם יכולים גם להשאיר פרטים ואחזור אליכם בהקדם: